The Earliest Remnant of the Fathers of the Hassidic Movement! One of a Kind!
The book 'Pnei Rabba' written by Rabbi Menashe Ben Israel and printed at his printing house in Amsterdam in 1628.
Before us is the copy from which Rabbi Yoel Halperin of Zamość, the spiritual grandfather of the Ba'al Shem Tov – the book contains two of his signatures and interesting insciprtions handwritten by him.
Relatively very good condition. Ancient well-preserved parchment binding. Minor worming in the last third of the book.
ספר 'פני רבה' שנכתב על ידי רבי מנשה בן ישראל, ונדפס בבית דפוסו באמשטרדם בשנת שפ"ח.
לפנינו העותק שבו למד רבי יואל היילפרין מזאמושטש (מכונה רבי יואל בעל שם "הראשון") היה מנהיג הדור השני של מחנה הנסתרים, לאחר פטירת רבו רבי אליהו בעל שם, ורבו של רבי אדם בעל שם שלימד את הבעל שם טוב.
בספר מצויות שתי חתימות שלו, וכן רישומים מעניינים בכתב יד קודשו.
יש לשים לב ליראת שמים המופלגת של רבי יואל היילפרין, בכך שהקפיד שלא יווצר בחתימתו "היילפרין" שם קדוש, ולכן מתח קו באותיות י' י' - דבר מופלא ביותר!
לפנינו פריט יחיד מסוגו בעולם! לא ידוע על פריט נוסף הנושא את כתב יד קודשו!
זהו למעשה הפריט הקדום ביותר שקיים כיום בעולם, מתנועת "בעלי השם", אשר ממנה צמח מורנו אור עולם הבעש"ט נבג"מ.
רבי יואל היילפרין היה למעשה סבו הרוחני של הבעש"ט - כאמור הוא לימד את רבי אדם בעל שם, אשר ממנו למד הבעש"ט.
***
תיאור הספר:
ספר פני רבה, מפתח לפסוקים בהם פירושים הנזכרים במדרש רבה על התורה נביאים וכתובים וחמש מגילות.
עם מפתח לפי סדר א' ב'. מאת רבי מנשה בן ישראל. שני חלקים בכרך אחד.
אמשטירדאם [אמשטרדם], שפ"ח [1628]. דפוס המחבר רבי מנשה בן יוסף בן ישראל. מהספרים הראשונים שנדפסו בבית דפוסו.
בדף לז/1 מופיעות חתימות בכתיבה אשכנזית עתיקה: "יואל היילפרין". חתימה נוספת מופיעה בדף [1] של ההקדמה, לאחר השער.
בדורות האחרונים נודעו לנו אך ורק שני צדיקים מפורסמים שנקראו בשם "יואל היילפרין" - רבי יואל בעל שם, ונכדו הקרוי על שמו, שפעל שנים רבות אחריו. לפי צורת הכתב העתיק ניכר ללא ספק שמדובר ברבי יואל הראשון, שחי בשנות ה-ת'.
[2], נג, [1], כה דף. חסר שער ראשון. שער שני נכרך בתחילת הספר. בדף א חתימה עתיקה בכתיבה אשכנזית "יואל היילפרין".
***
תולדותיו בקודש
ר' יואל נולד לאביו רבי משה, הוא היה צדיק ופרוש, ותלמיד חכם מופלג, "היה גאון הגאונים, איש אלוקים קדש קדשים, בעל מקובל גדול ונורא, שמעו הולך מסוף העולם ועד סופה".
ר' יואל בעל שם, הממשיך השני בשולשלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבתו של ר' אליהו בעל שם בפראג, כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה. לפי הוראת ר' אליהו הוא חזר לזאמושטש בשנת שצט', שם הוכתר כבעל שם. הנהיג את הישיבה כ50 שנה (ס' הזכרונות לרי"צ, פרק ס').
ר' אדם מרופשיץ, הממשיך השלישי בשושלת חברות הנסתרים, הגיע לישיבה כבן 33, לאחר שלמד אצל ר' שלמה שמואל בפולוצק (ספר הזכרונות לרי"צ פרק עה')
הוא כיהן כרב ואב בית דין במספר קהילות ישראל, בתחילה בעיר לויצק, שם מילא גם בתפקיד ראש וועד הגאונים של 'ארבע הארצות', לאחר כמה שנים עבר לכהן כאב בית דין בפינסק, ובשנת תנ"ב התמנה לכהן באוסטראה לאחר שרבה הקודם ר' נפתלי הכהן עבר לעיר פוזן.
סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין בלבוב למלאות את מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בשנת ה'תע"ד ד' בתשרי נפטר בטרם ישב על כסא הרבנות בלבוב, מנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה.
ר' יואל, ככל המקובלים מהצדיקים הנסתרים היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי הגוף או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, והתפרסם בדורו כבעל מופת גדול, והותיר אחריו סגולות וקמיעות כתובות.
דברי תורתו ואיגרותיו של רבי יואל נדפסו בספר "תולדות אדם" "מפעלות אלוקים" ועוד ספרים.
נפלאותיו
עוד בחייו (!) הרבו לספר ממנו מופתים ונפלאות שונים. לדוגמה:
בספר "תולדות אדם" מסופר כי "בשנת ת"ח בעת הזעם כשברחו רבים על הספינות והרקים רדפו אחריהם בדוגיות וספינות קטנות וכמעט שהשיגום", תלה רבי יואל קמע על הספינה, "והלכה במרוצה נפלאה מאד מאד ונתעלמה מעיני הריקים".
בספר "קב הישר" מסופר באריכות שבשנות ה'תמ"א-ה'תמ"ב פעל רבי יואל אצל השדים לבוא ולהתדיין בפני בית הדין הצדק שבפוזנן וגם לקיים "פסק הדין" של בית הדין לצאת מבית מסוים שכביכול השתלטו עליו.
מצב טוב מאוד יחסית. כריכת קלף עתיקה ושמורה. סימני עש זניחים מאוד בשליש האחרון של הספר.