'ספר יצירה' של הדיין הקדוש מפאפא, מגדולי תלמידי הכת"ס שזכה לגילוי אליהו.

"רבא ברא אדם - ע״י ספר ...

'ספר יצירה' של הדיין הקדוש מפאפא, מגדולי תלמידי הכת"ס שזכה לגילוי אליהו.

"רבא ברא אדם - ע״י ספר יצירה" (סנהדרין ס״ז:)

ספר יצירה, ספר הקבלה המיוחס לאברהם אבינו עליו השלום. באמצעות ספר זה יצרו גדולי מקובלי הדורות (כמהר"ל מפראג) יצורים חיים, ומכאן שמו 'ספר יצירה'. וורשא, [תרמ"ד] 1884. העותק האישי של הגאון הקדוש רבי משה יוסף הופמאן - מגדולי קדושי הונגריה, תלמיד הגה"ק רבי יהודה אסאד ורבו של הגרי"ח זוננפלד. עותק שמור ונאה!

בדף המגן הקדמי (פורזץ) מתנוססת חתימת יד קדשו של ה'דיין מפאפא', חתימה מושלמת ונאה (2 שורות): "קניתי לכבוד צורי וקוני הק' משה יוסף במהר"מ ז"ל האפמאן דיין בק"ק פאפא". נציין כי חתימות יד קדשו של הדיין מפאפא על גבי ספרים הן נדירות (בדרך כלל מופיעה חותמתו).

ספר יצירה הוא ספר הקבלה הקדום ביותר, הוא מיוחס לאברהם אבינו ע"ה והוא ראש לכל החבורים בחכמת הנסתר. כשמו כן הוא, ספר יצירה - מדריך ליצירת 'גולם' באמצעות קבלה מעשית. לאורך הדורות היו בודדים מגדולי ישראל שאכן הצליחו לברוא יצורים חיים באמצעות ספר היצירה. כמה מקרים מובאים בתלמוד: "רבי חנינא ורב אושעיא הוי יתבי כל מעלי שבתא ועסקו בספר יצירה ומיברא להו עגלא תילתא ואכלי ליה" (סנהדרין ס״ה:), "רבא ברא גברא" ופירש״י "ע״י ספר יצירה" (שם ס״ז:).  וכן בירושלמי (סנהדרין פ״ז הלכה י״ט בנוסחא ישנה): "א״ר יהושע בן חנניה יכיל אנא ע״י ספר יצירה וכו׳ ". גם בדורות מאוחרים יותר מופיעות עדויות בספרות הקודש על מקובלים שיצרו 'גולם' באמצעות ספר יצירה, המפורסמים ביניהם הם המהר"ל מפראג ורבי אדם בעל שם. 

לפנינו ספר היצירה בו הגה אחד מקדושי דורו, גאון, מקובל ובעל מופת - הדיין מפאפא, תלמידו של גדול בעלי המופת מארץ הגר המהר"י אסאד. והוא אף השאיר עליו את חותם יד קדשו. אמנם לא ידוע אם הדיין מפאפא ניסה או האם הצליח לברוא גולם באמצעות ספר היצירה שלפנינו, אך ללא ספק קדושתו וסגולתו של ספר הקבלה שלפנינו בו הגה האדם הגדול בענקים הזה, הם גבוה מעל גבוה.

מן העניין לציין, שבענייני קבלה מעשית, שמות הקודש וצרופי האותיות צריכים להיות ללא כל דופי או טעות. דא עקא שלספר יצירה קיימות גרסאות רבות ושונות של הראשונים וכל גירסא שונה מרעותה. אולם המהדורה שלפנינו הינה המהדורה המוסמכת ביותר, והיא מורכבת בחלקה הראשון מהנוסחאות העתיקות הקיימות, וחלקה השני (בשער נפרד) הוא הנוסח שאיזן וחיקר הגר"א מווילנא מתוך פירושי הראשונים. בעל ה'בני יששכר' מדינוב, שמצטט בספרו רבות מתוך ספר יצירה, מצטט דווקא מתוך גרסת הגר"א. 

הגאון הקדוש רבי משה יוסף הופמן - "הדיין מפאפא" ["דער פאפאנער דיין"; תר"ג-תרפ"ח], מגדולי גאוני וקדושי הונגריה ובסוף ימיו בירושלים. נודע כבעל מופת שזכה לגילוי אליהו ולגילוי ראובן בן יעקב (ראה הרחבה). נולד בסרדאהלי לרבי מיכאל, תלמיד החתם סופר, שכיהן כראש ישיבה בסרדאהלי. למד אצל אביו, אצל רבי יהודה אסאד, אצל רבי נטע וואלף ליבר ראב"ד פרשבורג ואצל הכתב סופר.

לאחר נישואיו כיהן כראש ישיבה בסרדאהלי. בשנת תרמ"ב התמנה לדיין וראש ישיבה בעיר פאפא. בין תלמידיו היו הרב יהושע בוקסבוים, רבה של גלאנטה והרב שבתי שפטל וייס משימאני. בשנת תרס"ו עלה לארץ ישראל והתגורר בבתי אונגרין. בירושלים התפרסם שמו כתלמיד וחכם וגאון והרב יוסף חיים זוננפלד ראה את עצמו כתלמידו. הוא ישב בבית הכנסת בבתי אונגרין וכתב את חידושי תורתו. שמו התפרסם בפאפא ובירושלים כבעל מופת ואף סופר עליו שזכה לגילוי אליהו. ספריו: מי באר מים חיים על התורה והש"ס.

מפרט: [2], ג-ס דף; [1], סב-עד דף; [1], ב-לב דף. בין דפי הספר נדפסו מספר עמודים של קמיעות וצירופי אותיות. 24.5 ס"מ.

מצב; טוב. נייר כהה. כתמים. רישום בשער. כריכה נייר שיש מקורית ונאה, מעט בלויה.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 687.

מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

גילוי אליהו וגילוי ראובן בן יעקב של הדיין הקדוש מפאפא: 

1) סיפר הגרז"ש אויערבאך זצ"ל בשם אביו המקובל רבי חיים לייב שדרכו ביומא דחג השבועות אחרי תפילת שחרית בנץ החמה לבקר את הגה'צ רבי משה יוסף הופמן זצ"ל דיין דפאפא שהיה דר בסוף בעיה''ק ירושלים ת"ו. שנה אחת נכנס אל ביתו וראה שפניו נהירין באור מופלא רום מעלה והוא שרוי בשמחה יתירה יותר מהרגלו, וישאלהו לשמחה מה זו עושה ענה גאב''ד פאפא שבצעירותו למד בישיבתו של הגאון בעל ה'כתב סופר' זצ"ל והוה מרגלא בפומיה לומר משמיה דאבוה מרן ה'חתם סופר' זצ''ל שהעוסק בתורה בליל שבועות ללא היסח הדעת כלל - אין הכוונה לתענית דיבור גרידא אלא לתענית דיבור מעשה ומחשבה - זוכה לגילוי אליהו הנביא זל''ט, ועל כן היה הוא מנסה מדי שנה בשנה לקיים דברי החת''ס ולזכות לגילוי אליהו אך לא עלה הדבר בידו לשמור את המחשבה לבל יחשוב לרגע כמימרא בעניני העולם וכיו''ב. 'אבל בשנה זו פתחתי את הגמרא והתקשיתי בקושיא גדולה במשך זמן רב לפתע ניגש אלי זקן אחד וכששטחתי לפניו את שאלתי הסביר לי דבר דבור על אופניו בטוב טעם ודעת ואכן דבריו הוטבו בעיני ועצמתי את עיני כדי לסכם היטב את דבריו וכאשר פקחתי עיני פרח לו איש האמת וכבר עלה עמוד השחר והגיעה העת להתפלל ולקרוא קר''ש והבנתי שזכיתי לגילוי אליהו וזו סיבת שמחתי הגדולה'. (אוצרות הסופר קובץ ט עמוד עח; באר החיים שבועות תשע"ז).

2) "והבור רק אין בו מים" פירש רש"י אבל יש בו נחשים ועקרבים. המפרשים טרחו לתרץ את מה שכתוב שראובן התכוון למען הציל אותו מידם, וכי איזה הצלה יש בזה לזורקו בבור שיש בו נחשים ועקרבים? אלא מספרים שהיה צדיק גדול ומקובל שנקרא פאפאנער דיין שהיה גר בבתי אונגרין, ופעם אחת הגיע אליו איזה צדיק אחד וכשנכנס לביתו ראה אדם גבוה ביותר יוצא מביתו, ושאל את הפאפאנער דיין זי"ע מי הוא זה שיצא עכשיו, ענה לו שזה היה ראובן בן יעקב שבא להודות לי ולומר יישר כוח על הפירוש שפירשתי שראובן בדק וחיפש בור ריק בלי נחשים ועקרבים, ומדויק זאת מהמילים שאמר ראובן השליכו אתו אל הבור הזה, והכוונה היא דווקא לבור הזה שהוא נקי לגמרי, והאחים אמרו באחד הבורות והשליכו אותו לבור אחר שבו כן היו בו נחשים ועקרבים, אבל ראובן באמת התכוין להצילו גם מנחשים ועקרבים, וע"ז בא להודות לי שהתכוונתי נכון לכוונתו. ('דבר תורה לפרשת שבוע', 5 בדצמ׳ 2012).