בספר בבא סאלי [אלפסי, חלק ב', עמוד נז] מביא הרב אלפסי (השמש של בבא סאלי) דברים ששמע מהבבא סאלי אודות חשיבות הטבק אצל קדושי עליון: "וסיפר רבינו כשהיה אביו רבינו מסעוד זיע"א בצעירותו ביקש מהסבא קדישא רבינו יעקב ללמדו קבלה וכתבי האר"י ז"ל...ונעשה אביו רבינו מסעוד זיע"א לבקיא גדול בקבלה ובגנזי נסתרות וכתב סידור עם כל כוונות התפילה על דרך הסוד ובאריכות גדולה כשהביאו לאביו הסבא קדישה נהנה מאד ואמר לו דע לך בני יקירי כי מכל הכוונות הללו הנני מכון בשעה שאני מריח את הטבק".

גדולי המקובלים והאדמו"רים נהגו לפעול גדולות ונצורות בעת הרחת הטבק. בכתבי האר"י מיוחד פרק שלם עבור הכוונות הקבליות אותן יש לכוון בעת ההרחה, אותן כוונות יוצאות מהפסוק "לריח ניחוח אישה לה' ". כמו כן מפורסם בשם הבבא סאלי, שסבו ה'אביר יעקב' אמר שאת כל כוונות האר"י הוא מכוון בשעה שהוא מריח את הטבק (כמובא לעיל). גם גדולי החסידות ידעו את עצמתה של הרחת הטבק. ידוע על הרה"ק ישעיהל'ה טשכויבער בנו של האדמו"ר בעל ה'דברי חיים' מצאנז, שירש את קופסת הטבק של אביו ובכוחה היה מחולל פלאות. גם בדורות האחרונים ידוע על קופסת הטבק של האדמו"ר רבי משה'לה מלעלוב שהייתה ברשות נכדיו - משפחת ברנשטיין והיא הייתה אבן שואבת לחולים בירושלים, כאשר כל מי שהיה לו איזה מיחוש היה מריח ממנה ומתרפא. ואפילו בדור האחרון ידוע שלאדמו"ר הקודם מוויז'ניץ הייתה ברשותו את קופסת הטבק עם מעט טבק של ראש השושלת והיה מריח ממנה בשעת התפילות בימים הנוראים כסגולה לכך שתפילותיו יתקבלו לרצון.

המקובל האלוקי הקדוש באבא סאלי זיע"א - (תר"נ - תשד"מ) מדמויות ההוד האחרונים שקמו לעם ישראל, אצלו ראו בחוש את מאמר הכתוב 'ותגזור אומר ויקם לך' (איוב כ"ב כ"ח), בבחינת צדיק גוזר והקב"ה מקיים. התפרסם כעושה מופתים, ברכותיו התקיימו במלואן ומופתיו ורוח קדשו התפרסמו בכל קצוות תבל. ורבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בבקבוק מים שזכה לברכתו או בקמע. הבבא סאלי עצמו כמעט ולא כתב קמעות, אולם בחצרו הסתופפו רבנים כותבי קמעות שקיבלו את הסכמתו. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו.