כתב-היד המקורי של ספר 'שיעורי דעת' למהרי"ל בלוך. טעלז, ה'תר"ע לערך.

"בין רבני ליטא היה הוא [מהרי"ל בלוך] היחיד ומיוחד בכוח ההנהגה הנפלאה,
ביושר שכלו ובתקיפות דעתו" (הגאון רבי מרדכי גיפטר ראש ישיבת טעלז, אתר דעת)

תכריך דפים עבה [כ-120 דף, רובם כתובים] ובו שיחותיו המוסריות המפורסמות של הגאון הקדוש רבי יוסף יהודה לייב בלוך הי"ד, ראש הישיבה ורבה של העיר טלז, ומראשי תנועת המוסר. השיעורים נכתבו עובר למסירתם. טעלז, תרע"ד-תרע"ז [1914-1917] לערך. 

חלק נכבד מתוך ספרו של המהרי"ל בלוך 'שיעורי דעת' שיצא לאור בארה"ב לאחר השואה (הוצאת פלדהיים, ניו-יורק, תש"ט), נדפס ככל הנראה מתוך כתב היד שלפנינו, כולל גם ההערות שנכתבו בשולי כתה"י. הערות אלו חשובות במיוחד, והן מספקות מידע על איזה רקע נאמרה השיחה ועל ידי מי היא נרשמה. ההערות נדפסו בספר כלשונן, עם שינויים מחוייבי-המציאות, לדוגמא בכתה"י נכתב: "נאמר ש"ק פ' תצוה תרע"ו ונרשם ע"י אדמו"ר הרב ר' יצחק בלוך שליט"א", ובספר נדפס: "נאמר בש"ק פ' תצוה תרע"ו, נרשם ע"י מרן הגרא"י בלאך זצוק"ל הי"ד". ובשיעור נוסף הנושא את הכותרת "נכון כסאך מאז", נכתב בשולי כתה"י "נאמר עש"ק בשלח עזר"ת ונרשם ע"י ח.מ. קטץ", ובספר נדפס: "נאמר עש"ק פ' בשלח עזר"ת נרשם ע"י מרן הגרח"ט קטץ".

פריט היסטורי, אותנטי מתקופת ההוד של "ישיבות ליטא"! מחברת-שיחות של אחד מגדולי תנועת המוסר, ומגדולי ראשי ישיבות ליטא, שהשיחות המוסריות שבה עיצבו את דמותו של "בן הישיבה" בן ימינו. 

להלן חלק מן השיחות שבכתב היד ומיקומם בספר המודפס (שעורי דעת, מהדורה חדשה, ירושלים, תש"ע). שיחה: "ערבוב הרע בטוב ועבודת ההפרדה - נאמר לפני חברי הועד בקיץ תרע"ד הועתק מכי"ק של אדמו"ר", נדפס בספר חלק ב' עמ' 220; מאמר "העלם וזכירה", נדפס בחלק א' עמ' קד; שיחת "נכון כסאך מאז", נדפסה בחלק א' עמ קסט; שיחה: "ויקרא בשם ה'",  נדפסה בחלק א' עמ' ער; שיחה: "לקדשו לכהנו לי", "נאמר ש"ק פ' תצוה תרע"ו ונרשם ע"י אדמו"ר הרב ר' יצחק בלוך שליט"א", נדפסה בחלק א' עמ' לב. בשולי השיחה "מלוכה" נרשמה הערה בכתה"י: "הוספה ממה ששמענו כבר מאת אדמו"ר מרן שליט"א, ברישיון אדמו"ר". 

מפרט: מחברת כרוכה עבה [מתוצרת פולין]. כ-[154] עמ' כתובים. 20 ס"מ. כתיבה ברורה ונאה.

מצב טוב מאוד.

----------------------------

הגאון רבי יוסף יהודה לייב בלוך [בלאך ; תר"ך, -תר"ץ], היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מראשי תנועת המוסר. למד בישיבת קלם ובישיבת וולוז'ין. נשא את בתו של הרב אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז. נודע בשיחותיו ובגישתו המוסרית הייחודית. בשנת תר"ע, עם פטירת רבי אליעזר גורדון, נענה לעמוד בראשות ישיבת טעלז וברבנות העיר. בתפקיד זה שימש כ-20 שנה עד פטירתו. תלמידו הגר"מ גיפטר סיפר: "מעת שנעשה לראש הישיבה לא היה צורך ב'משגיח' שישמש כרב בענייני היראה וטהרת המידות. ההלכה והאגדה היו אצלו לחטיבה אחת" (הגאון רבי מרדכי גיפטר, אתר "דעת"). קובץ שיעוריו - "שיעורי דעת" כולל מאמרים בנושאים כמו: היחס בין טבע לנסים, יחסי האדם ואלוקיו, תשוקה ועוד.