Please note that offer can not be canceled after submission!
All sale at the opening price of 10 USD!!!
|
LOT 222:
נתיבות שלום - הקדשת המחבר לרבי שמעון אצרף, והקדשה עצמית לרבי שלמה אצרף.
more...
|
|
|
Sold for: $30 (₪107)
₪107
Start price:
$
10
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 18%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
נתיבות שלום - הקדשת המחבר לרבי שמעון אצרף, והקדשה עצמית לרבי שלמה אצרף.
נתיבות שלום, לרבי שלום אביצרור, קזבלנקה תש"ח.
בדף שאחרי השער הקדשה לרבי שמעון אצרף מאת המחבר, והקדשה עצמית מהמקובל רבי שלמה אצרף, שקיבל את הספר במתנה, וחותם שמו פעמיים, כמו כן הגהה חשובה בתוך הספר ככל הנראה בכתב יד קודשו.
החכם הגאון רבי שלמה אצרף - רבה של העיירה אולאד בר רחיל, הסמוכה לעיר תארודאנת (באיזור 'סוס', דרום מרוקו). תלמידו של רבי אלעזר הלוי זיע"א בעל עבודת הלוי במרקש. היה מפורסם כתלמיד חכם מופלג, וכאיש חסיד וקדוש ומורם מעם, מראהו היה כמראה מלאך ה', היה מומחה לשחיטה (יש ממנו ספר בכתב יד הלכות שחיטה וטרפות כמנהג מאראכש). וכאשר היה לוקח הסכין ובודקו וחוזר ובודקו פעמים אין מספר, עד שהיה בטוח לגמרי בכשרותו, ולאחר מכן היה נעמד בצד ואומר לשם יחוד מילה במילה בדמעות שליש ובבכי מרוב רגש הקדושה שפעם בקרבו, ומשסיים היה ניגש לשחוט. היה הולך מידי לילה ולילה בשעה שתים למעיין לטבול, ואף בימי טבת הקרים, שעל פני המקוה היתה שכבת שלג, לא היה נמנע הצדיק ממנהגו הקדוש. בשנת תש"ך עלה לארץ הקודש והתיישב בעיר נתיבות, בה בילה את אחרית ימיו על התורה ועל העבודה והיה לדמות מופת שפיארה את נופה הרוחני של העיר. ומנוחתו כבוד בבית העלמין המקומי בנתיבות. נכדו הרה"ג רבי יעקב אצרף שליט"א מציין כי בעת שנקבר רבנו, היתה האדמה במקום יבשה מאוד, ושום עשב לא גדל בה, וראה זה פלא, זמן מועט אחרי שנקבר הצדיק שם, גדל בסמוך לקברו עץ גדול וגבוה אשר מצל על קברו עד היום הזה.
מצב; כריכה רופפת, מעט מצהיב.
נתיבות שלום, לרבי שלום אביצרור, קזבלנקה תש"ח.
בדף שאחרי השער הקדשה לרבי שמעון אצרף מאת המחבר, והקדשה עצמית מהמקובל רבי שלמה אצרף, שקיבל את הספר במתנה, וחותם שמו פעמיים, כמו כן הגהה חשובה בתוך הספר ככל הנראה בכתב יד קודשו.
החכם הגאון רבי שלמה אצרף - רבה של העיירה אולאד בר רחיל, הסמוכה לעיר תארודאנת (באיזור 'סוס', דרום מרוקו). תלמידו של רבי אלעזר הלוי זיע"א בעל עבודת הלוי במרקש. היה מפורסם כתלמיד חכם מופלג, וכאיש חסיד וקדוש ומורם מעם, מראהו היה כמראה מלאך ה', היה מומחה לשחיטה (יש ממנו ספר בכתב יד הלכות שחיטה וטרפות כמנהג מאראכש). וכאשר היה לוקח הסכין ובודקו וחוזר ובודקו פעמים אין מספר, עד שהיה בטוח לגמרי בכשרותו, ולאחר מכן היה נעמד בצד ואומר לשם יחוד מילה במילה בדמעות שליש ובבכי מרוב רגש הקדושה שפעם בקרבו, ומשסיים היה ניגש לשחוט. היה הולך מידי לילה ולילה בשעה שתים למעיין לטבול, ואף בימי טבת הקרים, שעל פני המקוה היתה שכבת שלג, לא היה נמנע הצדיק ממנהגו הקדוש. בשנת תש"ך עלה לארץ הקודש והתיישב בעיר נתיבות, בה בילה את אחרית ימיו על התורה ועל העבודה והיה לדמות מופת שפיארה את נופה הרוחני של העיר. ומנוחתו כבוד בבית העלמין המקומי בנתיבות. נכדו הרה"ג רבי יעקב אצרף שליט"א מציין כי בעת שנקבר רבנו, היתה האדמה במקום יבשה מאוד, ושום עשב לא גדל בה, וראה זה פלא, זמן מועט אחרי שנקבר הצדיק שם, גדל בסמוך לקברו עץ גדול וגבוה אשר מצל על קברו עד היום הזה.
